משפחה

תלמידים לקויי למידה בתקופת הקורונה

תלמידים לקויי למידה בתקופת הקורונה נחלקים לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה כוללת את הילדים שאובחנו בטרם הקורונה הגיעה לחיינו כתלמידים בעלי לקות למידה והקבוצה השניה היא אלו שפיתחו קשיי למידה ופערים לימודים משמעותיים לאחר תחילת מגיפת הקורונה ובגלל השלכותיה

השנה האחרונה הידועה בכינוי corona time, מאופיינת בשיחות ארוכות על ההשלכות שיש למחלה על חיינו וחיי הילדים. על מצבם הרגשי והחברתי ואף על הפערים הלימודיים שהם צוברים. הייתי רוצה להתמקד בשתי קבוצות של תלמידים ולהציג את השלכות התקופה עליהם מבחינה לימודית. הקבוצה הראשונה היא הילדים שאובחנו, באמצעות אבחון דידקטי, בטרם הקורונה הגיעה לחיינו כתלמידים בעלי לקות למידה והקבוצה השנייה היא אלו שפיתחו קשיי למידה ופערים לימודים משמעותיים לאחר תחילת מגפת הקורונה ובגלל השלכותיה, אלו שיהפכו לתלמידים מתקשים בסופה, למרות שלא היו במצב זה בתחילתה.

קשיי תלמידים שאובחנו כבעלי לקויות למידה לפני התפרצות המגיפה

הקבוצה הראשונה מגלה קשיים נרחבים במהלך השנה, הלימודים מרחוק אינם מתאימים לחלקם והם מוצאים את עצמם בוהים במסך, בציפייה לסיום יום הלימודים. הם מגלים קושי גדול בהבנת החומר הנלמד, בביצוע משימות באופן עצמאי ובהצלחה בכתיבת עבודות או מבחנים. מוריהם מביעים, לעיתים, מורת רוח מחוסר תפקודם. "זכיתי" לשמוע מורה המתארת תלמיד, בעל לקות למידה מורכבת וקשיי קשב, בביטוי "הילד לא איתנו"! כאשר נימה של האשמה הופנתה כלפי התלמיד הצעיר, אשר מנסה, בכל מאודו, לא להתייאש ולהמשיך ללמוד ולקוות להצלחה.

לאחר כחצי שנה בלמידה מרחוק, הורה/תלמיד שחלה בקורונה והבריא, יכול להוביל את התלמיד לתחושת ייאוש ואף ויתור על השקעה בתחום בו הוא מגלה קשיים כה גדולים. פעמים רבות התלמיד מפסיק להיכנס לשיעורים ב"זום".

מצב זה יקבל ביטוי בתעודה, אני מניחה שייכתב שהוא לא הקפיד על נוכחות בשיעורים. יחד עם זאת אני מקווה שיופיעו שם משפטים על מאמציו הכבירים. תיאורים על הכוחות שגילה כשצלח את התקופה הראשונה מבלי לוותר ועל כך שגם לתלמידים מותר לעיתים להישבר, פשוט כי הם בני אדם ולא רובוטים. כך, במשפטים קצרים, אפשר לומר לו שמותר לו להישבר ואף טבעי. בהמשך כדאי להעביר את המסר כי בשלב הבא אנו, בני האדם, קמים שוב על הרגלים ומנסים שוב, כי המטרה העיקרית היא ללמד את התלמיד בעל לקות הלמידה לא להפסיק לנסות, תמיד להמשיך. האימון החוזר ונשנה הוא קריטי לשינוי המיוחל והוא מגיע מתוך תקווה, אופטימיות וסביבה מאפשרת.

תלמידים שלא אובחנו כבעלי קשיי למידה או לקויות למידה לפני פרוץ המגיפה

הקבוצה השנייה שייכת לאותם תלמידים שחוו קושי לימודי קל, אשר הלך והחמיר ככל שעבר הזמן והם נשארו יותר ויותר זמן בבית. אנו עדים לשכבת תלמידי כיתה ב', שהיו באמצע כיתה א', עת יצאנו לסגר הראשון. תלמידים אלו לא סיימו לרכוש את מיומנויות היסוד. בדר"כ בתי הספר מנסים לצמצם פערים מסוג זה בכיתה ב'. השנה כמות התלמידים המתקשים גדולה מהכמות שיש בשנה רגילה.

כמו כן תלמידים אלו הפסידו גם השנה ימים רבים ולכן צמצום הפערים אינו פשוט. כך נוצרת לה שכבת גיל שפיספסה את מיומנויות היסוד ואיני יודעת כיצד פערים אלו יושלמו. תלמידי כיתה ב' שתפקודם תואם לאמצע כיתה א', כלומר פער של שנה מהמצופה. לתלמידים אלה אין תוכנית ליווי בביה"ס, הם לא זוהו כמתקשים, כי לא היו כאלה בתחילת המגיפה ובשנה"ל תשפ"א לא נכחו מספיק כדי שהמורים יזהו את המתקשים. כך נותרו לבדם להתמודד עם פער גדול. אלו שידם משגת יפנו למענים בסקטור הפרטי ואילו אלו שידם אינה משגת, אין לדעת מה תהיה חומרת ההשלכות של שנה זו על תיפקודם הלימודי בעתיד.

תחושת הבדידות למול חוויית נראות ותקווה

לצד הקשיים הלימודיים וחווית התסכול מתעוררת לה תחושת בדידות של התלמיד המתקשה. התחושה יכולה להיות מלווה בהסתרה של הקשיים, הסתרה של הקושי וחשש גדול מכך שהסביבה תדע על הקשיים. על ההורים להקפיד ולברר מה מצבם של הילדים. אצל תלמידים צעירים ניתן לבדוק יחד את שעורי הבית והחוברות, על מנת לוודא שאתם מודעים למצבם. במידה וזיהיתם קושי קל או מורכב כדאי לפנות למחנכת והיוועצות ולשוחח עם הילד/ה ולהבטיח את עזרתכם לצד הבעת אמונה בכך שהמצב ישתפר וכי אתם מאמינים בהם ותמיד תהיו להם לעזר. כך תעצימו את חווית הניראות שלהם לצד תקווה לימים טובים יותר.

בהצלחה.

הצג עוד

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button