משפחה

ממשבר להזדמנות או כוח השכחה והאהבה

הורות מלווה לעיתים בהתמודדויות מורכבות ואף משבריות, איתן נדרשים ההורים להתמודד באופן בוגר, חכם ושקול, שכן הם המבוגר האחראי בתא המשפחתי. תקופה זו מזמינה התמודדויות מסוגים שונים. הורים לילדים צעירים, שהורגלו למפגשים משעות הצהרים-אחר הצהרים עם ילדיהם, נדרשים לספק פעילות ועניין לילדיהם שעות רבות וממושכות, לצד עבודה מהבית או התמודדות עם יציאה לחל"ת.

לצד ההתמודדויות, הברורות מאליהן, תקופה זו מזמנת שהייה מרובה יחד והתבוננות של ההורים והילדים אלה באלה. באופן טבעי קונפליקטים שיכלו לשרוד "מתחת לשטיח" בשגרה הקודמת למגפת הקורונה, צפים ועולים ביתר שאת מעל לפני הקרקע. קונפליקטים ששני הצדדים בחרו לדחות את ההתמודדות איתם, משתלטים על השגרה ומתעקשים להיחשף במלוא עוצמתם.

הניסיונות להתעלם מקולות אלו לא מתאפשרים וכך משפחה יכולה למצוא עצמה בתוך משבר כואב וקשה. בתקופה, בה יש די והותר התמודדויות, נוספת עוד אחת. כשמדובר בבני נוער ההורים מוצאים עצמם למול הילדים שחינכו המתנגדים להם ביתר שאת, בניסיונם למצוא את דרכם, את האמת שלהם, באופן שיאפשר להם להתנתק מההורים ולהתפתח בנפרד מהם.

גם תהליך מבורך שכזה לא מרגיש מלא בברכה כשהוא מתרגש ובא. הכעס גואה, התסכול והאכזבה של שני הצדדים צובע בצבעים קודרים ומעוררים חשש מהעתיד לבוא.

האהבה יש בה כוח ועוצמה אדירים, לרכך כל כאב ואכזבה, עלבון וחשש. היא מאפשרת להורים לקום על רגליהם מחדש, כמו עוף החול, ולחזור ולהיאבק על הקשר עם בני הנוער האישיים שלהם. המשבר שהיה הופך להזדמנות. הזדמנות לשיח חדש, לקביעת חוקים לחיים משותפים ולהתקרבות עמוקה יותר. התקרבות ממקום של כבוד ולא רק של סמכות והיררכיה. כבוד ממקום של הערכה זה לזה ולקשר העמוק שנבנה לאורך השנים.

המשבר שהפך להזדמנות, היה ונוצל נכון, מביא עימו גאווה, חיבור עמוק, התרגשות ושמחה גדולה. ממש כמו בלידה, עת ישבה  האישה על המשבר, כואבת ומצפה לתינוק שיולד. בזמן לידת תינוק נולדת גם השיכחה, עת ההורים מוצפים באהבה אדירה, ששוטפת את כל נימי נפשם לרך הנולד. תחושה דומה נולדת לה כאשר המשבר הופך להזדמנות.

ההתמודדות עם משברים לעיתים קשה מדי ויש להיעזר באנשי מקצוע, חברים קרובים ואנשים שאנו סומכים עליהם, על מנת לדייק את תגובותינו. הדיוק בתגובות הוא שיקצר את משך המשבר ויאפשר צמיחה והתפתחות לשני הצדדים.

לגבי הדרך – כמו  תמיד, היא תעבור בשיחה שבאה מאהבה ותעסוק במהות הקשר, בהדרה מחודשת של הגבולות המשפחתיים ותאפשר לבני הנוער לדעת שיש להם תמיכה בדרכם, גם אם היא שונה. כדאי שהשיחה תכיל לכל אורכה תקווה לעתיד המשותף. עתיד בו הנער/ה יקחו חלק, על אף ההתפתחות האישית בנפרד מההורים. הם ילמדו את מה שכל אדם מבוגר יודע, החיים הם אוסף של ניגודים ואנחנו מכילים אותם וחיים עימם בשלום. התנתקות לצורך גדילה לא מחייבת פרידה. לפעמים היא אפילו מזמנת חיבורים עמוקים ומשמעותיים יותר. כעת הם בוחרים בקשר עם ההורים ואינם רק חלק ממציאות לה נולדו.

בהצלחה.

תגיות
הצג עוד

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
סגירה
סגירה