משפחה

לראות את הטוב, כאשר הכל נראה רע

מה יסייע לנו ללמד את ילדינו לראות את הטוב, בעולם בו הקורונה שולטת

שנת הלימודים הנוכחית, תיצרב בזיכרוננו כשנת הקורונה או שנת הזום. השנה בה יצאנו לסגר נוסף, שכרגע לא ברור מתי יסתיים. יש בנינו בעלי מקצוע שיצאו לחל"ת ויש שנאלצו לסגור את העסק והחרדה הכלכלית הופכת לקיומית. כל זה מתרחש בתוך התא המשפחתי בו הכל גלוי וידוע לכולם, גם לילדים. אפילו אם ממש נזהרנו ולא דיברנו על כך לידם. הם יודעים כי הם מרגישים אותנו, אולי אין להם מילים לדייק את מה שהם מרגישים, אבל הם בוודאות מרגישים את המתח, חוסר השקט וחוסר האונים של ההורים. במקרים אחרים הם יראו את החוסר בצורתו המוחשית, הקניות פוחתות, מה שלא חייבים לא קונים.

מה קורה לילדים בתקופה הזו? האם אנו מצליחים להיות שם בשבילם? לשמוע מה עובר עליהם? האם הם משתפים? אולי הם מרגישים אשמה על הוצאות שהם מייצרים להורים? אולי הם נמנעים מלשתף, כי הם מזהים שהכוחות של ההורים דלים יותר כרגע. לרוב זה לא יקרה באופן מודע ורציונלי. זה פשוט יקרה, כי הם מרגישים ויודעים שמשהו לא טוב קורה.

ויקטור פרנקל ותורת הלוגותרפיה

הפסיכולוג ויקטור פרנקל, יהודי ניצול שואה, אבי גישת הלוגותרפיה, הבין שהוא הצליח לשרוד את השואה, כיוון שלכל תקופתה הייתה חשיבות אדירה לכך שישרוד את הזוועות. הייתה משמעות לחייו. על כך כתב בספרו 1"האדם מחפש משמעות: ממחנות המוות אל האקזיסטנציאליזם. מבוא ללוגותרפיה". לדבריו החיים מזמנים לנו אתגרים, שלא לומר קשיים בלתי נסבלים לכל אורכם. פרנקל טען שההגדרה בלתי נסבלים נכונה אך ורק אם לא תהיה לחיינו, לתפיסתנו. מסתבר שככל שתהיה משמעות אמיתית לחיינו, הנפש שלנו יכולה לייצר כוחות עילאיים להתמודדות עם אירועים בלתי נסבלים שקורים לנו.

פרנקל מציע שלוש דרכים ליצירת משמעות לחיינו.
א. בעשיית מעשים משמעותיים מבחינתנו.
ב. כאשר אנו חווים חוויה ערכית.
ג. כאשר אנו מעניקים לאירוע בלתי נסבל שאנו עוברים משמעות נוספת ושונה מ"סבל".

ללמד את הילדים לראות את הטוב שבכל מצב

ילדינו זקוקים לתקווה שיהיה בסדר, הם זקוקים לתחושת בטחון לפיה "גם אם עכשיו קשה, המצב ישתפר." הם זקוקים לראות את חצי הכוס המלאה בתקופה זו. אם קשה ללמוד בזום, אפשר לספר להם שבעבר הלא רחוק כל כך מצב שכזה היה מביא לניתוק מלא מהחברים ומביה"ס והיום הזום מאפשר לפחות להיות בקשר. אם נתחבר לחשיבות של התייחסות חצי הכוס המלאה לעתיד חיי ילדינו, יתכן ונוכל למצוא בתוכנו את הכוחות והיכולת לשרוד תקופה זו, לתת לה משמעות ואולי אף לצמוח. לא בהכרח יפתרו כל בעיותינו, אך נעניק לילדים שיעור משמעותי בפיתוח חוסן רגשי. נעשה זאת באמצעות מעשה משמעותי ואחיזה בתקווה ובראיית הטוב שהמצב הזה מביא לחיינו.

איך נייצר תקווה ומשמעות? על כך אכתוב במאמר הבא.
בהצלחה


  1. פרנקל, ו. (1970). האדם מחפש משמעות: ממחנות המוות אל האקזיסטנציאליזם. מבוא ללוגותרפיה. תל-אביב: דביר

תגיות
הצג עוד

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
סגירה
סגירה