משפחה

הרגע לשחרר

גידול ילדים כולל ידיעה שאנו נוטים להתעלם ממנה והיא שיום אחד נצטרך להיפרד מההורות לילדים ולשנות את ההורות, לכזו שתתאים לאנשים בוגרים ומבוגרים. למה זה כל כך קשה?

הרגע הזה בו ההורה מבין שהאחיזה שלו בילד שגדל לנער מתרופפת, הרגע הזה הוא רגע מכונן. הוא יהיה מלווה בגאווה, היה וצעד בדרך שהתוותה לו. אך מלווה בכאב גדול כאשר הוא פונה לדרך שונה, אולי בוחר בעולם ערכים שונה. יתכן והעולם אליו פנה נראה לאחרים שסובבים אותו כנכון יותר, טוב יותר. במלחמה על ערכים קשה למצוא מנצחים.

האינסטינקט הראשוני הוא להגיב כפי שעבד לנו בעבר, עת היו ילדים קטנים. להטיל סנקציה, לכעוס, אולי מניפולציה רגשית. כל אלה מעצימים את המורכבות והכאב, שכן לרוב בשלב זה הם אינם יעילים עוד. אז מציפים תחושת חוסר האונים ואיבוד השליטה.

כולנו מבקשים לנו ילדים עצמאיים, בעלי דעות ואמונות ברורות, שיצעדו במסלול החיים בביטחה ובהצלחה. עת יפנו לדרכם עלינו להרפות ולחבק. להאמין ולקוות ששנים רבות של חינוך לא ימחקו. לעיתים נצטרך לצפות בטעויותיהם ובמחירים לא קלים מהצד. נוכל רק להישאר שם ולהמתין לרגע שיבואו לנוח אצלנו, אולי לבקש עצה.

עלינו לזכור את מסלול חיינו שכלל גם הוא מרידות ומריבות, טעויות קלות וחמורות. ככל שגדלנו למדנו לקרוא לטעויות בשם שונה, קראנו להן הזדמנויות ללמידה, התפתחות אישית ומתנות שקיבלנו לאורך החיים. מתנות שסייעו לנו לגדול ולהתעצם. מתנות שסייעו לנו להיות לאותם האנשים שאנו היום.

הילדים שלנו גדלים והופכים לאנשים עצמאיים ודעתניים, זוהי ברכה שיבקשו אלו שנאלצו לאבד את ילדיהם במסלול החיים. כדאי לזכור זאת ולהבין, שלא נוכל ללכת כנגד הטבע האנושי של התפתחות וצמיחה, למרות הרצון לשמור ולהגן, להוביל ואולי גם לשלוט בהם. לעיתים צריך פשוט לשחרר ולהאמין בהם ולהאמין בנו ובחינוך שנתנו, גם אם היו טעויות, סביר להניח שהיו גם דיוקים רבים והצלחות.

בהצלחה

תגיות
הצג עוד

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
סגירה
סגירה